ויצו הסתדרות עולמית לנשים ציוניות נ' מיתב- מים תיעול וביוב בע"מ ואח'

החלטה

שני עניינים טעונים הכרעה במסגרת הבקשות שהוגשו על ידי הצדדים.

מיתב טענה כי לאור פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בת"א (כב' השופטת רובינשטיין, עת"מ (ת"א) 326/06 מיתב נ. קרן פייר, להלן: "פסק דין קרן פייר"), יש לקבוע כי תלונות צרכני התאגיד צריכות להידון ולהתברר בפני רשות המים. לטענת מיתב, מן הראוי כי רשות המים, הגוף המפקח על מדיניות חיוב הצרכנים בתשלומי מים וביוב, גוף שהוא בעל ראייה רחבה של כלל תאגידי המים והביוב, ידון - לפחות באופן ראשוני - במחלוקת בין המתלונן לבין התאגיד.

אינני מקבלת את הטענה. ראשית, פסק הדין בענין קרן פייר אינו פסק דין מחייב או מנחה מבחינת בית משפט זה. בנוסף, השאלה שעמדה בפסק הדין הנ"ל להכרעה, אינה השאלה נושא המחלוקת הנוכחית בין הצדדים (אלא שאלה אחרת (סמכות ועדת הערר לענייני ביוב לדון בערר על החלטת תאגיד מים וביוב ). כלומר ההתבטאויות בפסק הדין ביחס לבירור תלונות על ידי רשות המים, מהוות אמרות אגב.

גם לגופו של ענין, אינני סבורה כי יש מקום לסלק את הבקשה לאישור התביעה הייצוגית על הסף, רק משום שויצו לא הקדימה ופנתה לרשות המים בטרם הגישה את בקשתה.

אין ספק כי רשות המים לא היתה מוסמכת לדון בבקשה לאישור התביעה הייצוגית. לכן, גם לו היתה ויצו פונה אל רשות המים בתלונה, ואף אם היתה ניתנת החלטה כזו או אחרת של הרשות – לא היה בכך כדי לייתר את הדיון בבקשה הנוכחית.

בנוסף, יש לציין שהשאלה נושא בקשת האישור היא שאלה בעלת משמעות ציבורית רחבה ועקרונית, ואף מטעם זה יש מקום לקיום הדיון בעניינה במסגרת בית המשפט (ור' הפסיקה ביחס לסמכותו המקבילה של בית המשפט בהתייחס לוועדות ערר, לדון בשאלות בעלות משמעות עקרונית – רע"א 2425/99 נס ציונה נ. י. ח. ייזום והשקעות פ"ד נד(4) 481).

באשר לחקירת העדים – אני סבורה כי אין מקום לשלול ממיתב לחקור את המצהיר מטעם ויצו. מדובר בזכות בסיסית של בעל דין הקיימת הן בהליכים עיקריים והן בהליכים ביניים. כך נקבע בין היתר ברע"א 2508/98 מתן מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ. מילטל תקשורת בע"מ פ"ד נג(3) 26, בעמ' 32:

"נוכל לסכם את המצב המשפטי בארצנו בסוגיה הנדונה כך שבעיקרון זכותו של בעל דין שמורה לו – מכוח חוק חרות – לקיים חקירה שכנגד של יריבו, בין כשהמדובר בהליך העיקרי ובין כשהמדובר בהליכי ביניים, והוא בסייגים הקבועים בחוק, כגון כשבית המשפט שוכנע שהחקירה אינה רלוונטית".

בשלב זה לא ניתן עדיין לקבוע כי החקירה אינה רלוונטית, וענין זה יוכרע על פי הצורך בהתאם לשאלות שיישאלו במסגרת החקירה, במהלך הדיון.

לכן, הדיון שנקבע ושנועד לחקירת העדים – יתקיים במועד שנקבע.

ניתנה היום, כ' חשון תשע"א, 28 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: